New Balance MT00 – נעלי ריצת שטח אולטרה-מינימליסטיות

אוי, כמה שחיכינו, וכמה שציפינו. ב 2011 הייתה סדרת המינימוס של ניו-באלאנס בסה"כ סדרה מוצלחת. אבל הרצים המינימליים ואלה היחפנים לא הבינו מדוע ניו-באלאנס התעקשה להשאיר 4 מ"מ דרופ בסדרת הנעליים MT10/20.

במהלך 2011 והחצי הראשון של 2012, כולם חיכו ודיברו על ה MT00 (דגם השטח) ו MR00 (דגם הכביש), שניו באלאנס הולכת להוציא ב 2012. המידע זרם, הבולגים התמלאו בודקים ראשונים. נוצר הרושם שהנה, ניו באלאנס הולכת לתת מענה למה שהקהל הקטן והנישתי (אך הגדל בקצב מסחרר) בקש ממנה. מה הוא בקש ? נעל מינימלית, זירו דרופ אמיתית. אני בינהם, ואני שמתי את ידי על אחד השחרורים הראשונים של Runningwarehouse.com, והזמנתי זוג של MT00 בצבע שחור/כחול (להזכירכם, אני לא רץ כביש, אלא אם אני ממש חייב).

במקביל לריצה ב 101, ואחריה ב 110 של החברה, שהם דגמי הריצה הקלילים שמעל סדרת המינימוס, תמיד החזקתי זוג מינימלי לגמרי (זירו דרופ, סוליה דקיקה) לטובת העבודה על הפסיעה,חיזוק הרגליים ומעבר למינימליזם (כמעט) מלא. החל מ VFF Trek Sport, ה VivoBarefoot Neo Trail, וכיוון שלא התחברתי לשניהם, קיוויתי שניו באלאנס, שאני אוהב בסה"כ את הנעליים שלהם, אחידות המידות והמחירים סבירים, יפתרו לי את הבעיה. בנוסף, חיכיתי מאד לסוליית הויבראם שקיוותי שתספק עמידות יותר טובה לשטח האגרסיבי שמסביב לבית שלי.

השתמשתי בכלי המדידה של Runningwarehouse כדי לבדוק את המידה. אני רגיל להיות 13 בניו-באלאנס באופן די עקבי, ולכן הפתיע אותי שהתוצאה הראתה שאני צריך להזמין דווקא 12.5. בהתכתבות זריזה איתם הסתבר, שאכן הנעל קצת יותר ארוכה ולקחתי את המידה המומלצת, ומבחינת האורך לא טעיתי.

הדבר הראשון, שגם קראתי עליו בבלוגים, וגם חוויתי אותו בעצמי במפגש הראשון איתם הוא המשקל. הוצאתי את קופסת הנעליים מהקרטון המשלוח, החזקתי אותה ביד ואמרתי לעצמי "זה לא יכול להיות". לא יכול להיות שבתוך הקופסא הזאת יש זוג נעליים במידה 47-48.

הוצאתי את הנעליים והתמוגגתי מהקלות שלהם. שלא יהיה לכם שום ספק, מדובר ביצירה טכנולוגית מרשימה מאד מבחינת חומרים שבה כל גרם מיותר גולח, ונשאר רק מה שצריך כדי לספק לכף הרגל הגנה מינימלית. החומרים מאד איכותיים, ובלי להכנס לתיאורים טכניים מדי, הושקעה כאן הרבה טכנולוגיה שאולי מצדיקה את תג המחיר היחסית גבוה של נעל כזאת מנימלית (כ- 90$), על אף שזהו בהחלט מחיר ממוצע לזוג כזה בשוק היום.

הריצה הראשונה בארה"ב הייתה 15 ק"מ סמוך לבית מלון. על הרגליים פעם ראשונה, עם גרביים. המידה טובה, הנעל מתאימה, תא אצבעות גדול ומאד מרווח, אבל משהו לא נוח בהליכה. מרגיש שבהליכה, בד הסוליה מתקפל  בעיקר באיזור החלק הקדמי של הקשת ושורש האצבעותֿ, וקוביות השוקולד של הקשת הפנימית מתקפלים ונדחפים לתוך הקשת.

רק שתבינו הסוליה היא מינימלית ממש. למעט האריג של כף הרגל, שכבה קטנה של גומי וכמה פלטות Vibram במקומות אסטרטגיים (חלק הקדמי והעקב), אין הגנה. המגע עם הקרקע הוא כמעט ישיר, ומאד מאד מינימלי. לכן, הסוליה רגישה לקיפולים ומגיבה אליהם.

ניסיתי להתעלם מההרגשה הלא נוחה בהליכה. חשבתי לעצמי, זה חלק מההסתגלות לנעל החדשה, היותר מינימלית כמעט מכל נעל אחרת שהייתה לי. זה כנראה חלק מהעניין, או משהו דומה.

הריצה התחילה ב 4 ק"מ של אספלט. לא סוד גדול, נעליים מינימליות בין אם של שטח או כביש מרגישות בסדר גמור על אספלט למי שרגיל לנעל מינימלית.. הקיפולים במרכז הסוליה עוד הציקו בק"מ הראשון, אבל לאחרת 1-2 ק"מ, הריצה הפכה טובה והתחלתי להרגיש שאולי הנה אנחנו מתחילים להסתדר.

אחרי האספלט, עברתי לדרך עפר סלולה. גם כאן, אין הפתעות גדולות עם נעליים מינימליות מהסוג הנ"ל, כל עוד אין אבן משמעותית, יש העברה מיידית ומהירה של כוח ושל הקרקע, תחושה כיפית של חיבור חזק לפני השטח.

מה שכן, שימו לב בתמונת הסוליה לאיזורים ללא גומי כלל בחלק הקדמי. אבן קטנה שם, ואתם מייד מקפיצים את הרגל למעלה בכאב חד. אין הנחות בנעליים האלה. אלה לא נעלי מעבר, וכל אבן מורגשת בהן.

חזרה למלון על אספלט, ואני כבר מתחיל לשכוח את ההיכרות הצוננת שהיתה לכף הרגל שלי עם הנעל. מעבר להליכה, ואני נזכר מייד.. הקיפולים חוזרים לדחוף, והאי נוחות באיזור הכף רגל (שמאל) מורגשת.

הדבר המפתיע הוא העובדה שחוויתי את הדבר הזה רק בכף רגל שמאל, בעוד שבימין לא הייתה את התחושה הזאת. כפות הרגליים לא סימטריות, ואכן הזכרתי בביקורת על ה Stem, את "מבחן הסבילות לא-סימטריה של כפות הרגליים" וכאן הנעליים היכו בי ללא רחם. כפות הרגליים לא זהות, אבל הנעל לא סלחנית.. וזה המשיך..

זום חזרה לארץ ישראל. חזרה ליער עופר, לשטח האמיתי. הפעם, ללא גרביים. חשבתי לעצמי, שאני חייב להתרגל לרוץ ללא גרביים עם נעל כזו מינימלית, ואולי אף תפתר הבעיה המציקה. אם נתעלם לרגע משערות הרגליים שלי, הנעליים יושבות יפה על כף הרגל ( כל עוד אתה לא זז…), והן גם אסטתיות מאד לטעמי. אין שום ספק שיש כאן כוונה טובה וחיובית לרוץ עם הנעליים האלה ללא גרביים.

אפשר לראות בתמונה למטה את האיזור המתקפל לפני שאני מבצע צעד.

ובכל זאת, צעדים בהליכה ועמידה ותחושת האי-נוחות הבלתי נסבלת בכף רגל שמאל חוזרת. החלק העליוןהסינטטי מתקפל ונלחץ כלפי העור החשוף, ויוצר אפקט עוד יותר טורדני מאשר עם גרביים (ראו תמונה למטה)

כיוון שבריצות האחרונות עם גרביים התחושה חלפה אחרי כמה ק"מ של ריצה, החלטתי בכל זאת לנסות  לרוץ איתן ללא הגרביים מתוך תקווה שזה ישתפר במהלך הריצה. בתחילת הריצה, הרגשתי את האי-נוחות עוזבת, אבל שאיזור הקשת הקדמי אכן משתפשף, וככל שהריצה התקדמה (10 ק"מ) הרגשתי שמתחיל לשרוף.

בסוף הריצה, האיזור כאב, ולאחר שהורדתי את הנעל הבנתי למה. הקפל הטורדני פשוט חתך לי את העור, יצר שיפשוף, שכמה ק"מים נוספים היה יוצר יבלת ומיד אחרי זה פצע פתוח. ההחלטה מכאן הייתה פשוטה, יותר אני לא רץ עם הנעליים האלה בלי גרביים. אכזבה גדולה, אבל לפחות אני יודע שעם גרביים אני מוגן.

לגבי הריצה עצמה בשטח אגרסיבי. מי שרץ עם VFF בשטח אגרסיבי, יודע איך ההרגשה. כאן זה לא שונה, על אף שאני הרגשתי שהנעל מספקת יותר הגנה מה VFF.ויחד עם זאת, היא כל כך מינימלית שהיא מעבירה היטב את תוואי השטח וכל אבן קטנה לטובה ולרעה. מצאתי את עצמי לא פעם צולע לאחר מפגש עם איזה אבן סוררת באיזור פגיעה בסוליה. מינימלי, כבר אמרנו ?

בשבועיים שאחרי הריצה היחפה, המשכתי לעוד 2-3 ריצות של 10-15 ק"מ, עם גרביים. חשבתי / קיוויתי / רציתי להאמין שאולי הקשיחות של המעטפת העליונה האוורירית והסינטטית תתרכך עם האבק, הזיעה והשימוש והנעל תפסיק להציק. אבל זה לא קרה. מה שקרה הוא תהליך שבו לפני ריצה, כאשר פתחתי את ארון הנעליים הקטן שלי ורציתי לבחור זוג לריצה, זה הזוג האחרון שהתחשק לי לבחור בו, ואף יותר מזה, התחשק לי לא לבחור בו. לא רוצה לסבול.

נכון לנקודת הזמן הזאת, הספקתי לרוץ איתם (ואף ניסיתי למכור אותם). שילוב התופעה המציקה שחוויתי , חוסר ההתלהבות וחיבור לנעל, בשילוב עם פציעה / עומס / כאב בכף רגל ואני כרגע רץ יותר עם הפוג'י רייסר.

מה המסקנות שלי ?

– לצערי, יוצא שלאחרונה שאני מאד מתאכזב מציוד שקניתי. אני ממש לא אדם שלילי, וממש לא תכננתי או רציתי להתאכזב. דווקא מאד מאד חיכיתי לנעליים האלה,מאד רציתי והאמנתי שיהיו לי טובות.

– אין כאן שום ספק שבמדובר בנעל מצוינת לז'אנר, באיכות, בעיצוב, בגימור ואפילו במחיר. אם כף רגל שמאל הייתה מתנהגת כמו ימין הפוסט הזה היה רובו תשבוחות. לא מדובר בנעליים רעות או גרועות.

– הנעליים האלה נכשלו כשלון חרוץ במבחן הא-סימטריה הפרטי והקטן שלי. מנעליים מינימליות אני מצפה להרבה יותר סבילות ממה שהנעליים האלה הפגינו, ובעיקר בגלל שבנעליים מנימליות לכף הרגל אמור להיות הרבה חופש להיות "הן עצמן" בלי שהנעל תגביל אותן. הנעל אמורה רק לספק הגנה.. יש להם מה ללמוד מ Stem.

– נעל מינימלית אמורה ומיועדת להיות בשימוש בלי גרביים וגם כאן המחיר היה יקר. זה לא שהתחושה לא נעימה, כי התחושה מאד נעימה, אבל קפל אחד לא נכון, והתוצאה לפניכם. זה לא אמור לקרות. הנעל צריכה להתאים לעור חשוף והאריג לא אמור להיות "מסוגל" לפצוע את כף הרגל בצורה כל כך ברוטלית. שוב, יש מה ללמוד מה Stem…

– מאד רציתי שהנעליים האלה ירגישו לי כמו ה Stem מהרגע הראשון. נוחות ונעימות. זה לא קרה. הן לא נוחות לי להליכה, ולא לריצה קלה. הן כן מרגישות בסדר ברגע שכבר נמצאים בתוך ריצה בקצב (עם גרביים). יכול להיות שזה מספיק, אבל אני לא מצליח להפריד. מבחינתי היא צריכה להיות נוחה כל הזמן, ואם היא לא כזאת, אז המחיר יבוא (והוא הגיע).

שורה תחתונה:

– למדוד, למדוד, למדוד. ממש לא הכרחי שמה שקרה לי יקרה לכל אחד, ואין להשליך מזה על כל הסדרה.  אני מאד מאוכזב, וגם בלי מדידה ציפיתי שהנעל תהיה הרבה יותר סלחנית.

יחד עם זאת, למדוד ולבדוק שהנעל נוחה לכם. למדוד בלי גרביים ולבדוק שהנעל נוחה לכם. שהיא לא מציקה על שתי כפות הרגליים. מציקה ? ראו זאת כתמרור אזהרה להתנסות שלי. לא מציקה ? קיים סיכוי שמצאתם יופי של נעל מינימלית אבל כדאי מאד שתהיו בטוחים.

– לדעת שהנעל הזאת מאד מאד מינמלית, ולכן מי שלא מורגל חשוב מאד שיעשה את המעבר בזהירות. זאת לא נעל לכל אחד.

– לנעל אין Rock Plate, ולכן אבנים מורגשות בה היטב. הסתדרתי עם הסוליה באופן די מפתיע היטב באיזור הביתי שלי, אבל לאחר 10-15 ק"מ, התחלתי להרגיש את הכאב של מפגש תכוף עם אבנים.

– העמידות של הסוליה עושה רושם טוב. אחרי כמה עשרות ק"מ, יש סימני שימוש אבל הנעל שומרת על מראה מצוין, הסוליה לא נראת שחוקה באופן אגרסיבי. מוצלח.

אני בהחלט מאוכזב שאני לא יכול להינות מהזוג הזה. מאד מאד רציתי, ובמשך הרבה זמן ניסיתי להתגבר על הדברים שהציקו לי, ורציתי להיות מאד חיובי כלפיהם, בעקבות הנסיונות הטובים שלי עם נעלי NB.

אני מקווה שלכם תהיה חוויה אחרת, כי אני חושב שעדיין מדובר בנסיון מוצלח של NB ליצור נעל מינימלית איכותית מאד שתענה על הצרכים של רץ מינימליסט.

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה כללי, עם התגים , , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

2 תגובות על New Balance MT00 – נעלי ריצת שטח אולטרה-מינימליסטיות

  1. Greg הגיב:

    שלום,

    האם ניתן לקנות אותן בארץ? אני רץ כרגע ב-Saucony Hattory בכביש ורוצה לנסות ריצת שטח.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s