נעליים מינימליות לאן ? ומה עם הילדים ?

Shoe logo

שני מאמרים מרכזיים מהעת האחרונה שעוסקים בירידה / דעיכה של ההנעלה המינימלית, בעיקר בעולם הריצה.

האחד מ Science of Sports המפורסם:

Minimalism as a fad and inconsequential footstrikes ?

והשני בדבר הירידה במכירות של הנעליים המינימליות

Sales of Minimalist Shoes Plummet

 רציתי לכתוב כמה הגיגים שעלו לי, חלק כתבתי בימים האחרונים ביחס למאמרים האלה שמבשרים לנו פתאום על מותו של הטרנד המינימליסטי, מה המשמעות מאחורי כל זה, ואיך להתייחס ולקרוא את כל הדבר הזה בצורה קצת יותר ביקורתית ושקולה מנקודת מבט של מינימליסט מפוקח.

פוסט לא מינימלי על הנעלה מינימלית, יחסית נטול תמונות (אשתדל להכניס משהו לאווירה), אבל עם הרבה תוכן.

כמו שכתבתי בעבר, הספר Born To Run, עשה דבר מדהים. הוא זעזע את הלוחות הטקטוניים של תעשיית הנעליים לכיוון ההנעלה המינימלית. כריסטופר מקדוגל בלשונו החדה, ובאמת בעבודת מחקר מעולה העלה לא רק סיפור רב-מכר מצוין, אלא גם חשף לאור את העיוורון שרובנו היינו בו בכל מה שנוגע להנעלה שלנו בעשרות שנים האחרונות.

מכונת השיווק של רבי המכר הספרותיים, וכריסטופר מקדוגל עצמו כאיש שיווק לא רע בכלל, נגעו בעצב חשוף של עולם הריצה, הפציעות.. חלק מ"השורה התחתונה" של הספר של מקדוגל היה גם בצורה מופשטת כלי שיווקי יעיל שבבסיסו הטענה, הנה התשובה לפציעה, פשוט תורידו את הנעליים, והכל יהיה בסדר, או "בוקר טוב, עבדו עליכם שנים, ועכשיו שאתם התעוררתם אתם בפתחו של שינוי גדול"..

זה מאד מתאים לתרבות האמריקאית, התקווה האמריקאית, הכל כך מוכרת, לגאולה, להזדמנות שניה, לתיקון, לא פלא בעיני שזה תפס. אמיתות קלות לעיכול ביחד עם הבטחה לגאולה, והרי סיפור אמריקאי למופת.

והרי המציאות היא קצת יותר מורכבת..

ההצלחה האדירה של הספר, וההשפעה שלו על תעשיית הנעליים הייתה אדירה. בהפוך על הפוך, תעשיית הנעליים הרגישה שיש כאן הייפ, שיש כאן עוד הזדמנות לעשות כסף הפעם מנעליים מינימליסטיות.. חלקן הגיבו מהר, וחלקן (עודנה) מגיבות במתינות.. ואתייחס לכך בהמשך.

דגמי נעליים מנימליות של החברות הגדולות החלו לצוץ, חברות הבוטיק הקטנות החלו לפרוח, וכאלה חדשות מופיעות חדשות לבקרים. Vibram עם ה Five Fingers המהפכני שלהם, לא יכלו לקוות לטיימינג יותר טוב.

רק מה ?

כמו שרק בתרבות האמריקאית יודעים לקפוץ מקצוניות אחת לאחרת, כך גם היה במקרה הזה.. מאות ואלפי רצים נלהבים, סגרו את הספר, עם תחושת גילוי, קפצו על הגל המינימליסטי וביום בהיר אחד עברו להנעלה מינימלית אחרי שנים בנעליים תומכות. בנוסף, נכנס דיון הנחיתה, והרבה רצים התחילו לשים את כל נפשם וכפות רגלייהם בנחיתה על החלק הקדמי של כף הרגל. בלבול אחד גדול של מינימליזם, ריצה נכונה ולא/נכונה, הנעלה/לא הנעלה והרי זה פלא..  אחוז הפציעות של הרצים היחפים והמינימלים הלך  ועלה.. במקום שהמנימליזם יפתור בעיות, הוא יצר ללא מעט רצים בעיות חדשות.

הפורומים התמלאו ברצים מבולבלים שלא מבינים מה קורה להם.. הם חשבו שהנה התשובה לכל הבעיות שמהם הם סבלו נמצאה, שהם בטוח "עושים את הדבר הנכון",  והנה התוצאות מראות משהו אחר לגמרי לחלק ניכר מהרצים..

minmalistshoes3350500

במקביל חלק ניכר מדגמי הנעליים המינימליסטיות החלו למצוא את מקומם במדפי החיסול, הביקוש החל לרדת,  ההשפעה של Born to Run החלה לפוג, והשוק החל להכנס למצב מאוזן.

נכתבו עשרות פוסטים ומילים על למה כן מינימלי, ולמה לא, מומחים מטעם כל אחד מהצדדים התגייסו לקרב על "האמת".

לגבי עניין המכירות והעניין הצרכני אני רוצה להתייחס בקצרה, ואפשר למצוא זאת ברחבי הבלוג בביקורות שכתבתי על חלק ניכר מהנעליים של שסקרתי. הרבה חברות הוציאו נעליים מינימליות לשוק בזמן ההייפ, והן רצו במודע לא לפספס אותו, דבר שגרם לזמני מחקר ופיתוח קצרים מאד ולמוצרים חצי בשלים, עד לא בשלים כלל.

LLS_MinimusSale

לא במקרה, הרבה זוגות מצאו את עצמם מהר מאד במדפי החיסולים, לא רק בגלל ירידה בהתעניינות כפי שתקראו בהמשך, אלא גם בגלל שפשוט היו דגמים בינוניים, שלא לומר גרועים בתג מחיר גבוה למדי למעט נעל. זאת אחת הסיבות, בעיני, לירידה במכירות. נעל מנימלית טובה באופן שלם ומאוזן, מהדקות ביותר ועד הקלות, היא עדיין מצרך יחסית נדיר וכשיש כזו (כמו ה Trailroc למשל) לא תמצאו אותה במדפי החיסולים כל כך מהר, פשוט כי היא טובה ומבוקשת.

ולעניין עצמו. מה שנכנס כסערה, לא בדיוק יוצא כסערה אלא מתגלות בו כמה אמיתות שאפשר היה לצפות אותן מלפני אבל ברוח ההייפ וההתלהבות היה קשה לעצור לרגע ולשים לב אליהן. יש כאלה שאמרו אותן כל הזמן, ויש כאלה שגילו אותן בדיעבד, תובנות כמעט באנליות כשקוראים אותן עכשיו, אבל ברוח ההתלהבות חלפנו על פניהן עם רוח הסחף של הרכבת המינימלית הדוהרת:

– מי שבוחר לעשות מעבר להנעלה מינימלית בגיל בוגר חשוב שידע שהוא תהליך שצריך לעשותו בצורה מדורגת על מנת להמנע מפציעה.

– המעבר הזה לא בהכרח מומלץ והכרחי לכל אחד (אתייחס לכך מייד)

– צורת הפסיעה על החלק הקדמי של כף הרגל היא לא בהכרח זו "הנכונה", יש רצים יחפים שנוחתים עם העקב, יש רצים עם נעליים שנוחתים עם החלק הקדמי, כל רץ נוחת קצת אחרת, ומה שחשוב הוא היעילות והמכלול הביו-מכני של התנועה יותר מאשר צורת הנחיתה והמגע הראשון שלה עם הקרקע. זה נכון שבהחלט יש מקום לדיון בעניין, אבל זה ברור שלנהל דיון רק על רגע המגע בלי להתייחס למכלול התנועה זה כמו לנהל דיון על מגע של צמיג רכב בקרקע והשפעתו על התנועה של הרכב כגורם המכריע על מהירות הרכב ויעילות נסיעתו, מבלי להתייחס למהירות סיבוב הגלגל, מיקום הגלגלים ברכב, משקל המכונית ועוד..

לצערי הרב, הרבה מהמאמרים והמחקרים הנ"ל, לדוגמא זה של ד"ר טארקר וד"ר דוגאס, מתייחסים לרצים בוגרים, ומתייחס לתהליך רק מרגע המעבר שלהם להנעלה מינימלית. אין שום התייחסות להיסטוריה ולרקע של הנבדקים. שום התייחסות לעבודה שרוב האנשים האלה הלכו כל חייהם, במשך עשרות שנים, עם נעליים תומכות, דבר שיש לו השפעה אדירה על יכולת או אי-יכולת המעבר שלהם והאדפטציה או אי-אדפטציה שלהם להנעלה מינימלית.

soles

זה בהחלט הרבה יותר קל ונוח לעשות מבחן בו נותנים לאנשים נעליים מינימליות ולאחרים רגילו ולבדוק מה קורה להם אחרי X זמן.. אבל מה עם הרקע של האנשים האלה ? מה עם ההיסטוריה שלהם ? איפה ההתייחסות לשנים ששתי הקבוצות בילו בהנעלה מנוונת ? לזה אין כמעט שום התייחסות. זה הופך את כל הבדיקה בעיני לכמעט לא רלוונטית.

לשנים של ניוון של כף רגל באמצעות נעליים מוגבהות, קשיחות, עבות ומדרסים תומכים יש השפעה אדירה על הגוף, ובהתאם אחרי זה ליכול של בגיר להחליף לחלוטין את ההנעלה שלו בחזרה להנעלה מינימלית. אז כמובן שתובנה אחת פשטנית ומאוחרת מדי היא שמעבר כזה צריך להיות מדורג אם בכלל עושים אותו.

שאלה חשובה שצריך להשאל היא שאלת הכדאיות בהנתן עברו של מי ששוקל זאת. האם לאדם בוגר שרוב חייב הלך עם נעליים תומכות כדאי לעבור להנעלה מינימלית או לא, והאם המאמץ הזה כדאי ? זאת שאלה שדנתי בה כאן בבלוג, ואני חושב שהתשובה עליה איננה טריוואלית והיא יותר תלויה ברצונו של מי ששוקל אותה מאשר בנתונים אמפיריים כאלה או אחרים, כל עוד מי שיוצא למשא הזה יודע שהוא יכול להיות יום ויכול להיות שנים, וכן יכול להיות גם שיצטרך להרים ידיים ולוותר כי שנים של ניוון עשו את שלהם.

עניין אחר חשוב ומרכזי עוד יותר, שגם אותו אני לא רואה נחקר, הוא השאלה מה היה קורה אם היינו, בתרבות המערבית, גדלים ללא תמיכה, יחפים, או כמעט יחפים עם נעלים מגנות או לא תומכות. האם אז היינו סובלים מפחות פציעות ? האם היינו בעלי כפות רגליים יותר חזקות, יציבה יותר טובה ופחות בעיות אורטופדיות ?

כמובן שכמינימליסט, אני דוגל באמונה וברעיון שבהנתן שנולדנו יחפים ונולדנו ללא נעליים, אנחנו זקוקים לנעל שמספקת הגנה בלבד, ולא תמיכה. ובהנתן שניתן לילדנו לגדול ללא נעליים תומכות, אני מאמין, שרוב הסיכויים שהם יגדלו לבגירים עם כפות רגליים יותר חזקות, יציבה יותר טובה ופחות פציעות. זה לא בר הוכחה מדעית מיידית, אבל זה בהחלט גישה שקשה לטעון נגדה שאין בה הגיון מאד בריא. אתם לא רואים חולצות תומכות ומכנסיים תומכים, אתם לא רואים אנשים מסתובבים עם סד צוואר קבוע כדי לתמוך בצוואר שיחזיק את הראש (הוא עושה זאת נהדר בלי עזרה), אז מדוע בכף רגל כן ?

Shoes_on_feet1

האם ההנעלה של ילדנו היא משהו שאנחנו נותנים עליו את דעתנו  ? כשלמעשה אנחנו חורצים את דינם של הרגליים, היציבה וכפות הרגליים של הילדים כשאנחנו "אורזים" אותם בתוך נעליים תומכות מבערך גיל שנתיים / שלוש עד שבגיל 30-40 אחרי אינספור בעיות יציבה, פציעות וכאבים הם שוקלים לעבור להנעלה מינימלית ומגלים שאולי כבר מאוחר מדי..  כמו שקרה לחלק מהרצים שרצו לעבור להנעלה מינימלית וגילו כמה זה לא קל אחרי שנים של הנעלה תומכת ומגנה.

יש כמה קולות בודדים שקוראים לתשומת לב לעניין ההנעלה בגילאים צעירים, אבל אף אחד לא מצליח לעצור את הקטר של תעשיית נעלי הילדים ההמונית שדוהרת ללא הרף עם נעליים גדולות, תומכות, עמוסות בפיצ'רים לעייפה..

רוב המאמרים הנ"ל הם התייחסות לטרנד כטרנד הנעלה לריצה ומעט מדי התייחסות קצת יותר רחבה למה שההנעלה הזאת עשתה לנו כבר, להקשר התרבותי והמכלול הרחב שלה, מה היא עשתה ליציבה שלנו, ובאיזה שלב התחלנו את הקילקול. זה דיון שחייב להיות חלק גם בדיון על נעלי ריצה. לא יכול להיות שנסתכל רק מרגע החלפת הנעליים והלאה, ולא נסתכל על מה אנחנו נועלים ביום יום, מה נעלנו לפני שנה, עשר ועשרים שנה. יש לזה השפעה ישירה על מצבנו היום, באנלוגיה קצת פרועה, כמו נזקים ארוכי טווח של עישון. חלקם הפיכים וחלקם אולי לא. אנחנו לא נדע בדיוק, כי את הגלגל אי אפשר לסובב לאחור על עצמנו.

ולכן, אני חושב שחשוב לקחת את כל המאמרים בפרופרוציה.

התוצאה של ההייפ המינימליסטי הוא שהוא הביא את עניין ההנעלה וההשפעה שלו למודעות. זה נמצא בדיון. זה השפיע על תעשיית הנעליים שהגיבה והתחילה לעשות צעדים בכיוון, מיצירת נעלי קיצון בינוניות או נעליים בינוניות באופן כללי, התחיל תהליך של "מיתון" הדרופ, העובי והקשיחות של נעלי המיינסטרים וזה בהחלט דבר חיובי לטווח ארוך. למינימליסטים ההדוקים, לצערי, אמנם יש לכאורה יותר מבחר, אבל מבחר איכותי מאד עדיין אין הרבה. יש הרבה מבחר בינוני, חלקו סביר יותר, חלקו סביר פחות.

Minimal-shoes-for-kids

יחד עם זאת, חשוב לא להתעלם מהבחירות שאנחנו עושים לדור הצעיר ולהשלכות המרחיקות לכת שיש להן. חשוב שניתן את דעתנו על זה, ולא ניתן להייפ זה או אחר, מאמר כזה או אחר, לפתור אותנו מללמוד, לקרוא, לדעת, להבין ולקבל החלטות מודעות שיכולה להיות להן השפעה מכרעת על עתיד ילדנו.

לכו לדף הנעלה מינימלית לילדים, כאן בבלוג, לקבל עוד מידע על הנעלה מינימלית לילדים.

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה כללי, עם התגים , , , , , , , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

6 תגובות על נעליים מינימליות לאן ? ומה עם הילדים ?

  1. לנה הגיב:

    אוף טופיק- מעניין מתי הרעיון של הריצה היחפה או כמעט יחפה יחלחל גם לתחום הטיפוס…. מגיל 8 אני לא מפסיקה להיות בהלם מהעובדה שאנשים בוחרים להכניס את הרגליים לסד קשיח מגוחך ומעוות בטענה שזה עוזר לטפס…

    ובקשר לחלק של הרגל שפוגש את האדמה ראשון כשרצים, זה בטח הולך ביחד עם כל היציבה של הגוף, לא?

    הרצאה מעניינת, לא על ריצה אלא על יציבה.

    • ranpergamin הגיב:

      לנה, אני לא יודע אם את יודעת, אבל בעברי 9 שנות טיפוס סלע והרים אובססיביות לא פחות מהריצה 🙂

      טיפוס יחף הוא לא דבר חדש. האם את מכירה את המטפסים הקשוחים מדרזדן בגרמניה משנות ה 70 ? טיפסו יחפים, ללא הגנה כמעט וללא מגנזיום, טיפוסים מסמרי שיער. אני מחפש לינק לכתבה

  2. Eilon הגיב:

    הי רן,
    אהבתי לקרוא את דברייך, ויש לי כמה נקודות להתייחסות:
    1- אתה נתת דגש על הדיון הפילוסופי, כאשר הדגש הכללי הוא הפרקטי. וגם בפרקטי התשובה הרבה יותר מורכבת. ומעל הכל, לא מדובר בשיטת "זבנג וגמרנו", ואף אחד לא רוצה מעבר איטי ומדורג, כי זה לא סקסי. ובכלל, זה רק לטובה שהארבה שנסחף עם הטרנד המשיך הלאה.
    2- הדיון על ריצה מינימליסטית מזכיר לי את הדיון על מעבר לאוכל צמחוני. בשני המקרים יש ויכוחים חסרי תכלית לגבי השפעות בריאותיות ואבולציוניות. אבל יש גם את הפן המוסרי-ערכי, שמשום מה נעלם מהדיון כאן. אני באופן אישי עברתי לריצה יחפה מסיבות ערכיות- אנטי תרבות הצריכה. לי באופן אישי זה נראה מאד משעשע ומגוחך- אנשים שמשלמים יותר כסף מנעליים רגילות כדי שהם ירגישו יחפים.
    אני מקווה שיגיע היום שבו ארוץ עם סנדלים שהכנתי משאריות של צמיג.
    3- ונקודה אחרונה: לגבי דור העתיד- אני מסכים איתך לחלוטין. אני נותן לילדים שלי את כל ההזדמנויות האפשריות להיות יחפים.

    אילון

    • ranpergamin הגיב:

      הי איילון,

      קודם כל תודה על התגובה.

      אני חושב שאנחנו מסכימים על אותו דבר. מה שאותי מטריד בצורת הדיון היא העובדה שלא מסתכלים על הדברים מנקודת מבט יותר כוללת של ההשפעה לא רק פרקטית (פציעות / לא פציעות) אלא ההשלכות של ההנעלה לסוגיה לאורך זמן. לדעתי האישית כמובן, להנעלה שאנחנו נועלים כילדים, יש ככל הנראה השפעה יותר גדולה על פוטנציאל הפציעות שלנו כבוגרים מאשר לבחירות הנעליים שלנו כבוגרים במידה לא מבוטלת. מן משתנה שכזה שבכלל לא נכנס לדיון. כלומר, נקודת המוצא שמתחילה רק מהרגע שבו רץ עובר להנעלה מינימלית בלי בכלל להתייחס לרקע ההנעלה הקודם שלו, היא בעיני בעיה מחקרית משמעותית. כי להיסטוריה של ההנעלה של אותו אדם יש השפעה מכרעת (לדעתי כמובן)

      לגבי העניין המוסרי/ערכי, אני מסכים לגמרי. מי שמתעניין בדברים מהסוג הזה גם הרבה פעמים מגיע למניעים היותר מוסרים/ערכיים/סביבתיים/הוליסטיים נקרא לזה.
      המעבר להנעלה מינימלית עשה לי נקודת מפנה משמעותית בחיים ואכן בכמעט שנה האחרונה אני צמחוני.. כן, רואה את הקשר בצורה מלאה, וגם בו אני מאוד מפוקח ולא דוגמטי, אני עשיתי בחירה מוסרית (לטבעונות עוד לא הצלחתי להגיע), בחרתי את המקום על הרצף שבו אני מרגיש שאני יכול להיות כרגע, שהוא בעיני יותר טוב מהמקום שבו הייתי (בהתייחסות שלי לבשר, ליצורים חיים ולסבל שלהם), אבל אני ממש לא נכנס לצלחות של אחרים, כמו שאני לא מנסה לשכנע אף אחד לעבור להנעלה מינימלית, אלא רק למי שרוצה ומעוניין לשמוע את דעתי בנושא.

      בעניין הנעלת הילדים, אני חושב שיש עוד הרבה "עבודה" של העלאת המודעות. אני חושב שבסה"כ העניין לא כזה מורכב והקפדה על כמה כללים פשוטים בבחירת הנעלה יאפשרו להורים לעשות בחירות מעט יותר מושכלות. לצערי, ההיצע המינימליסטי יחסית של נעלי ילדים הוא מוגבל וגם לזה יש לי תאוריה והסברים חלק מגובים בעובדות וחלק כמובן מההתעניינות וההיכרות שלי עם התחום כבר תקופה לא מבוטלת.

  3. דניאל הגיב:

    מעולה. כרגיל.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s