גיבוי והגנה על מידע – המקרה שלי

cloud-storage

רובכם מכירים את הבלוג הזה כעוסק בתחומי הספורט והפנאי בחוץ (OutDoor & Recreation), אבל יש לי גם Day-Job, עבודה רגילה.

בעבודתי הרגילה אני איש Presale, שזאת מילה קצת מורכבת לאיש מכירות שעוסק בפן הטכנולוגי של התהליך המכירתי, כאשר מוכרים טכנולוגיות מורכבות. יותר מזה, אני מתעסק בטכנולוגיה של אחסון מידע לארגונים גדולים, ובהגנה על מידע.

אכן, זה קצת מצחיק (או שלא) שהסנדלר הולך יחף, ולפני כמה שבועות, לאחר הפסקת חשמל, קרס דיסק שלם במחשב הביתי שלנו. על הדיסק היה מידע עסקי ואישי יקר ערך. לא נראו קבצים על הדיסק, וגיבוי לא היה לו. (מדובר בסד"ג של 500GB).

הלחץ היה גדול.

מכאן יצא מרוץ מהיר שכלל שני תהליכים:

1. איך לשחזר ולאושש את המידע

2. על מנת שזה לא יקרה שוב, מה האסטרטגיה שלנו מעכשיו והלאה להגנה על המידע הקריטי לנו.

מכיוון שעשיתי כמה בדיקות וביררתי כמה דברים, חשבתי שיהיה נכון לשתף אותכם בממצאים, היה ואתם תהיו במצב דומה, זאת על מנת שיהיו לכם עוד כמה כלים ומידע.

אני אפתח ואסייג, שכמובן שבתחום הזה יש מבינים גדולים ממני, ואני בטוח שאני לא אסקור אפילו פיפס מהאפשרויות הקיימות בשוק, ובטח שלא בעומק המקצועי של אלה שמתעסקים בזה (ויש לא מעט כאלה) באותה אובסיסביות שאני מתעסק בהנעלת ילדים. אני מאמין, שיהיו תגובות שיתקנו טעויות שאכתוב, או יוסיפו מידע, או יכתבו שפתרון כזה או אחר הוא "הכי טוב" או "גרוע". אני לא שופט. אני בסה"כ סוקר באמצעות המידע שאספתי בעצמי, ומספר לכם על תהליך הבחירה שלי.

אני רוצה לתת לכם מידע על כמה אפשרויות שעומדות לרשותכם, מקצועיות יותר או פחות, ושיקולים שאני שקלתי.

Data-Recovery-hdd (11)

מה עושים עם הדיסק התקול?

הדבר הראשון שעשינו כשהדיסק לא עלה יותר (מדובר בדיסק שני, ולא זה שמאכלס את מערכת ההפעלה) היה לכבות ולהדליק את המחשב כמה וכמה פעמים. צעד סביר שעושה כמעט כל משתמש ביתי שלא מבין דבר, וגם זה שמבין. היות וזה דיסק במערכת Windows 7 שולחנית, ידוע ש Windows נוטה להגיב טוב לאתחולים, ובמידה והוא מוצא בעיות בדיסקים בעליה הוא מתקן אותם (או מציע לתקן אותם).

זה לא עזר…

עכשיו, אם אתם לא אנשים טכנולוגיים, בשלב הזה, אתם כנראה תקראו לחבר/ה / ידיד/ה / שכנ/ה הטכנולוגי שלכם, ותשאלו אותה/אותה מה לעשות.  אם אתם כאלה, תפסחו בבקשה לחלק הבא בפוסט על איך בחרתי להגן על המידע לעתיד.

אחרי כמה אתחולים של המחשב כשראיתי שהדיסק עולה והמחשב מציע לי לאתחל (format), הבנתי שהדיסק איבד את טבלת הקבצים שלו.

דבר חשוב שתדעו בשלב הזה, אם אתם רוצים שיהיה לכם סיכוי לאחזר מידע, אף פעם, אבל אף פעם אל תאתחלו את הדיסק שעליו יש את המידע לפני שניסיתם להוציא ממנו את המידע. במקרה הקל (אתחול מהיר) זה יקשה על תהליך השחזור שלו, במקרה היותר קשה (אתחול מלא), המידע יאבד לנצח.

דבר נוסף שחשוב שתדעו הוא שלמערכות הפעלה שונות צורת רישום שונה של הקבצים. Windows  משתמש במערכת ניהול קבצים שנקראת NTFS, בזמן ש OSX (מערכת ההפעלה של מוצרי אפל השולחניים) משתמשת במערכת ניהול קבצים שנקראת HFS+, הרבה מהדיסק און קי הקטנים מריצים מערכת ניהול קבצים שנקראת FAT.

בין אם אתם הולכים למומחה לשחזור מידע, או רוצים לנסות לשחזר בעצמכם, כמו שאתם יודעים על איזה שריר ללחוץ כשאתם משחררים טריגר פוינט, ככה כדי שתדעו עם איזה סוג אחסון נתונים אתם מתמודדים.

לרוב מערכות ההפעלה יש כלים בסיסיים, אבל טובים להתמודדות עם תקלות בסיסיות של כיבוי לא מתוכנן, איזורים בעייתים על דיסקים וכיוצא בזה. יחד עם זאת, הן לא מתוכננות להתמודד עם מידע מושחת (corrupted). ישנם איזורים קריטיים של אחסון מידע על הדיסקים שבהם נשמר מידע שהוא למעשה המפתח לכל הדיסק עצמו. נזק חמור באיזורים האלה, ופופס, נעלם לכם כל המידע, ולכן שחזור שלהם הוא מלאכת מחשבת לאמני מידע וכלים מקצועיים וסמי-מקצועיים.

הדיסק המדובר היה דיסק במערכת הפעלה Windows מפורמט במערכת הקבצים NTFS. למתקדמים ממש רצוי לציין שהדיסק היה מאותחל ב MBR ולא כ GPT. אם זה נראה לכם כמו סינית, אתם צודקים, אתם לא אמורים להבין בזה, אבל אם תהיה לכם אי פעם את האפשרות לבחור, תעדיפו GPT, יותר קל לאושש אותו.

כשקרתה התקלה, וראינו שהדיסק לא מתאושש עמדו בפני שתי אפשרויות. האחת, המעשה שהרוב עושים ככל הנראה, והיא לקחת את המחשב ל"מעבדה" ולנסות לתת להם לאושש את הדיסק. השניה, בהינתן שיש לי מעט ידע מוקדם במערכות הפעלה, מערכות ניהול קבצים ו file system כמו NTFS ספציפית, לנסות להתמודד עם זה לבד.

בחרתי באופציה הראשונה. יצאתי מנקודת הנחה שאמנם אם אני אקדיש לזה זמן (שאין לי) קיים סיכוי שאצליח לשחזר, ואולי אצטרך כלי כזה או אחר, אבל יצאתי מנקודת מוצא (שגויה ככל הנראה) שבמעבדה כבר יש / רכשו את הכלים המקצועיים כדי לעשות זאת, ועדיף לי לשלם כמה שקלים אם אין לי זמן, ולחסוך לעצמי את עבודת המחקר והמאמץ שלי.

לקחתי אותו למעבדת השירות היכן שאני קונה מחשבים. מעבדה שאני מחזיק ממנה סבירה, ובהחלט ככזו שאמורה לטפל בבעיות כאלה ללקוחות הרבים שלה. תקלה נפוצה לכל הדעות אצל בעלי מערכות Windows.

מה אתם חושבים הייתה התוצאה?

בדיוק מה שאתם חושבים. הבאתי את המחשב, ובסוף היום אספתי אותו עם אמירה שהם "לא מצליחים" לשחזר את המידע והדיסק "אבוד", עוד 300 ומשהו ש"ח על דיסק חדש + 180 ש"ח על עבודה של ניסיון לשחזר והעתקת מערכת ההפעלה לדיסק החדש.

חזרתי הביתה עם דכאון קיומי מקומי. נתתי את עצמי ל"מומחים" פעם נוספת ונכוותי פעם נוספת. נכון, יש מקרים שבהם המומחים הם המוצא היחידי והם יעזרו אבל לא תמיד.

מכיוון שהמידע היה חשוב לי, החלטתי בכל זאת לעשות מאמץ עצמאי לשחזר את המידע. מכיוון הדיסק היה נגיש, אבל המידע לא, היה לי ברור שאני זקוק לכלים להוציא ממנו את המידע, ומכיוון שמדובר ב Windows אני זקוק לכלי שיודע להתמודד עם NTFS היטב.

NTFS Recovery

חיפוש מהיר בגוגל הוביל אותי לחבילת NTFS Recovery ToolKit של חברת LSoft. אני אמנם מבין במערכות ניהול קבצים, אבל לא ברמת האקר ולכן חיפשתי כלי יחסית מתקדם שיעשה את העבודה בשבילי (או חלק ממנה).

לשמחתי, היה אפשר להוריד את הכלי בחינם עם אופציות פעולה מוגבלות. הורדה מהירה והרצה גילתה שהתוכנה מסוגלת לראות את הקבצים על הדיסק, ויש לה אפשרויות שיקום שהיו חסומות למי שלא רכש.

עכשיו כאן זה שאלה של מוסר ואמינות. יכולתי לחפש crack לתוכנה, ולהשתמש בה באופן לא חוקי. עד אותה נקודה כבר הוצאתי 500 ש"ח על התקלה הזאת. התוכנה עלתה 49$ (כ-170 ש"ח).

התלבטתי כחצי שעה ורכשתי את התוכנה. שעה אחרי זה, כבר כל הקבצים חולצו מהדיסק התקול והועתקו לחוף מבטחים של דיסק חדש. הפעולה הייתה פשוטה ואנשים עם אוריינטציה טכנולוגית בסיסית היו מצליחים לעשות זאת לבד ובעזרת חבר/ה יותר טכניים אם הם לא מספיק בטוחים.

מסקנות?

אם הייתי מלכתחילה הולך על האופציה השניה, כל התיקון היה עולה 170 ש"ח + תחושת סיפוק אישית. כמובן שלא כל אירוע כזה יגמר בתסריט דומה או של הצלחה שלי או של כשלון "המומחה". יחד עם זאת, תהיתי ביני ולבין עצמי איך זה שלא כל מעבדה מחזיקה כלי כזה חזק וזול שהיה מחזיר את עלותו תוך שניים שלושה לקוחות (אם לא תוך אחד).

רק התחזקתי בתחושה שאין לי על מי לסמוך אלא על עצמי, ושאמנם זמן הוא בעל ערך, אבל בסה"כ כנראה שבאופציה השניה הייתי משקיע פחות זמן ופחות כסף בטיפול בתקלה.

המסקנה השניה והמתבקשת היא שאני לא רוצה שמקרה כזה יחזור על עצמו.

מה עושים?

מגבים (backup). לאן? שאלה מצוינת, וכאן אנחנו עוברים לחלק השני של הפוסט.

cloud-backup

לענן או לא לענן? זאת השאלה

מי מכם שמכיר קצת טכנולוגיה, שמע על המושג ענן. ענן בעולם הטכנולוגיה פירושה תשתית גדולה וענקית שנותנת שירותים מרוחקים עבורכם על תשתית של החברה.  אחסון בענן הוא אחסון של מידע שלכם על גבי תשתית כזו של הספק. אתם יכולים לגשת לשירותים ולמידע שלכם מכל מקום, והמידע מאוחסן אצל החברה על תשתית גדולה, לרוב בשרידות מסוימת (אתייחס אליה בהמשך).

שימו לב שיש הבדלים בין שירותי גיבוי לענן (שואבים את הקבצים שלכם לענן לטובת גיבוי) לבין שירותי סינכרון כמו Dropbox או Gdrive שבהם יש לכם אופציה להיות בעלי תיקיה מקומית על המחשב שלכם שמסתנכרנת באופן שקוף בהעתק ראי לענן. ההבדל הוא בזמינות המקומית של הקבצים המחשב שלכם ובענן. כל קובץ שנמצא בענן יועתק אוטומטית לתיקיה המקומית וההיפך, זה בזמן ששירות גיבוי פשוט ישאב קבצים לענן, אבל לא יסנכרן חזרה בלי הוראה מפורשת שלכם, וכך אפשר להחזיק בו יותר נפח, בלי להחזיק את הכל מקומי.

שירותי סינכרון (file sync & share)

השירותים שרובכם מכירים ואולי אף משתמשים בהם כוללים את הלוגואים שאתם רואים בתמונה מתחת כמו DropBox, Google Drive ועוד..

Cloud-Services-Logos

היתרון בשירותים האלה?

– המידע שלכם מאוחסן במקום "וירטואלי" שלכאורה הוא יותר מוגן מהבית שלכם.

– המידע יכול להיות מסונכרן גם כאשר אתם לא בבית.

– המידע נגיש מכל מקום

– בדרך כלל שירותים כאלה מציעים אפשרויות מתקדמות של העתקים קודמים, אפליקציית מובייל, סנכרון תמונות אוטומטי ועוד.

– רובם פועלים ועובדים מצוין Out of the box, ללא צורך בחומרה נוספת.

מה החסרונות המרכזיים?

– נפח : רוב השירותים האלה נותנים נפח מוגבל בחינם, ואחרי זה מדובר על תשלום חודשי או שנתי, לעיתים מגיעים לעלויות גבוהות יחסית.

– אין לכם שום מידע איפה בדיוק יושב המידע שלכם ובאיזה רמת שרידות. אתם לא באמת יודעים כמה מוגן המידע שלכם.

– אתם לא יודעים מי ניגש למידע שלכם. כאשר המידע שלכם יוצא מידיכם, לא יעזרו כל הדיסקליימרים, הוא פחות מוגן מבחינת תוכנו, ויתכן שיעשה בו שימוש לצרכים מסחריים, מודיעיניים וכו.. זה לא קונספרציה, פשוט צאו מהנחה שזה בדיוק כך.

– אחת הבעיות היותר גדולות היא מהירות הסנכרון. בזמן שהורדה היא מהירה, רוחב הקווים להעלאת מידע לרשת הוא בסדרי גודל קטן מזה של הורדה, ולכן העלאה וסנכרון מידע לרשת יכול להיות מאד מאד איטי בקווים ביתיים. קו סימטרי (מהירות העלאה והורדה זהה) הוא מוצר יקר מאד שלא זמין למשתמש הביתי.

בהתחלה שקלתי שירות מהסוג הזה, והסיבות העיקריות שבגללן לא הלכתי אליו הוא:

– עלויות

– אני לא רוצה תיקיה מסתנכרנת, אני רוצה "גיבוי", לשחזר רק בבחירה

– ברוב השירותים האלה המידע שלי חשוף פוטנציאלית ואין לי שום מידע על מידת ההגנה שלו.

גיבוי לענן

גיבוי לענן שונה מ file sync&share שכן לא בהכרח מנהלים העתק ראי של תיקיה בענן, אלא מגבים אליה קבצים שמשתנים ומגבים מכל מקום במחשב שבוחרים לגבות. הגיבוי לרוב מתעורר באינטרוולים קבועים או לפי תזמון ומגבה לענן.

החסרונות דומים לשירות הקודם. היתרונות של האפשרות הזאת היא בעיקר שהמחירים יכולים להיות  יותר זולים עבור נפחים גדולים, ואין צורך להחזיק הכל בתיקיה אחת מסתנכרנת.

איכשהו אני לא סומך על שירותים ישראליים כאלה (ולא מכיר ממש שירותים כאלה בישראל), ואלה האמריקאים זה לא בא בחשבון, שכן יכולות ה upload, העלאת הקבצים תהיה כל כך איטית שהוא בחיים לא יסיים את הסנכרון הראשוני של המידה כשמדובר בעשרות GBs.

Glacier

הפתרון היחידי ששקלתי ברצינות, בהמלצת קרוב משפחה, הוא שימוש ב Amazon Glacier. אמאזון, שרובכם מכירים כחנות הכל מכל היא גם ספק ענק של תשתיות IT לעסקים ולמשתמשים ביתיים כאחד.

בשנה האחרונה אמאזון השיקה את שירות "הקרחון" לגיבוי נתונים לענן שלה. השם מעיד על סוג האחסון. אחסון לזמן ארוך לצורכי גיבוי בלבד. היתרון : מחיר מעולה ואתרי איחסון באיזורים שאפשר לקבל אליהם תעבורה סבירה (אירלנד) מישראל.

החסרון העיקרי הוא קצב ההורדה וזמינות המידע. חלק מהרעיון של Galcier הוא שאתה מגבה מידע שבמידה ותרצה לגשת אליו לא יהיה איכפת לך לחכות שעות אולי יותר. אין התחייבות שלהם לזמינות מיידית של המידע באותו רגע שתבקש, מכאן מחירו הזול. בנוסף אמאזון גובה תשלום על ההורדה. מה שנחסך בגיבוי, עלול להחזיר את עצמו בהורדה.

איך זה מתבצע? נרשמים לאמאזון או שמשתמשים באותו "משתמש" קיים שיש לכם כדי לפתוח חשבון ב Glacier.

אחרי זה משתמשים בתוכנות חופשיות או מסחריות כדי לגבות תיקיות מהמחשב לתוך "הקרחון" של אמאזון. אמאזון תחייב אתכם על הנפח, ובמידה ותבחרו לשאוב מידע על ההורדה. החיוב יעשה דרך כרטיס האשראי שלכם באמאזון.

לדוגמא, קרוב משפחה שלי גיבה ומאכסן 300GB בכ- 3$ בחודש. זה כלום, סימכו עלי.

זה נוח, זה פשוט, זה זמין. אז למה בעצם לא הלכתי (בעצם רק) על זה?

מכמה סיבות:

– רציתי דווקא את התמונות וחלק מהמידע זמין לי באופן מיידי. אין לדעת מתי ארצה להשתמש או אצטרך חלק משמעותי ממנו.

– אמאזון לא מתחייבים  לשרידות של המידע. מבחינתי זה דומה ברמת הסיכון לאחסון על דיסק בודד. נכון שאמאזון יחסית מאד אמינים, אבל קרו דברים מעולם.

– בעיית האבטחה. לא שיש לי יותר מדי מידע שיש מה להסתיר בו, אבל מדובר במידע אישי ובתמונות. לא הייתי רוצה שתמונות שלא העלתי לפייסבוק או חשפתי בציבור, יגיעו פתאום לידיים לא נכונות או יופיעו בחיפוש תמונות בגוגל (דבר שקורה כאשר אתם מעלים תמונות לגוגל-דרייב… קחו זאת בחשבון).

"ענן" ביתי

אחרי שהחלטתי שאני רוצה להגן על המידה שלי, אבל לא רוצה עדיין להעלות אותו לענן ציבורי וחיצוני, נפלה ההחלטה על קניית מכשיר לגיבוי בייתי.

עכשיו כאלה יש במאות. קטנה היריעה מלנסות לתאר ולו חלק קטן מהאפשרויות והמגוון האדיר שיש בתחום של דיסקים לגיבוי ביתי.

WD MyCloud(1)

יש פתרונות החל מדיסקים לגיבוי זולים, דרך דיסקים יותר חכמים כמו ה WD-MyCloud, ועד מערכות אחסון מתחברות לרשת לרמה של משרד קטן (Network Attached Storage NAS).

מה אני חיפשתי?

קודם כל להגן על המידע שיש לי במחשבים שונים בבית, הגנה מפני כישלון של דיסק בודד, ולכן כל מערכת ביתית שלא אבחר צריכה להשתמש בשני דיסקים לכל הפחות בשרידות שמשמעותו אובדן של דיסק לא גורר אובדן מידע (מה שהיה יכול לקרות לי).

רציתי חיבור פשוט דרך רשת, ממשק משתמש ידידותי, אפליקציית גיבוי נוחה, פשוטה, שלא מעמיסה את המחשב. מצד שני רציתי גם לא לוותר על האפשרות לגשת אל המידע שנמצא במכשיר הזה מרחוק, כאשר אני לא נמצא בבית, ואולי אף ממכשירים ניידים, דבר שהוא כמעט מובן מאליו בתקופתנו.

על בסיס זה ה WD-Cloud נפל. הוא לא מספק שרידות ברמת הגנה על מידע. הוא כן מספק ממשק משתמש מתקדם למי שזה בעיקר מה שחשוב לו.

מכיוון שההחלטה שלי הייתה שאני גם לא הולך להשתגע בתקציב, החלטתי ללכת על מכשיר שאליו מכניסים שני דיסקים בלבד, ככה שרמת השרידות היא כזו שאם דיסק מת, לא איבדתי מידע, אבל אם שניהם הולכים אז איבדתי. זה מקטין את הסיכויים לאבד מידע ביותר מחצי סטטיסטית, ולי זה מספיק.

התחלתי מעט לחפור באופציות של מערכות אחסון ביתיות שכאלה. כמובן שיש עשרות, אם לא יותר ומהר מאד התבייתתי על שתי אופציות:

אופציה ראשונה היא לבחור מוצר מבין שתי החברות המובילות בתחום הן  Synology ו QNap.

לשתי החברות מגוון רחב של מוצרים, אמינות וותק בתחום. הן ככל הנראה מספקות את out-of-the-box experience, יענו חווית השימוש הראשונית הטובה ביותר.

QNAP-TS-269L

Qnap מציעה דגם שנקרא TS-269L. מבחינת מפרט הוא עונה בדיוק על הדרישות שלי, מקום לשני דיסקים, חיבוריות רשת, אפשרות לחיבור דיסק חיצוני, ממשק משתמש מתקדם, מארז יפה ושקט.

הבעיה העיקרית שלי איתם היא המחיר. מעל 400$, ללא דיסקים (מחיר בארה"ב, שם אני קונה, ואתייחס אח"כ לקניות בישראל או לא).  אתם מבינים ? אני רוצה להגן על המידע, אבל אני גם לא רוצה להתפרע, אני בסה"כ רוצה הגנה ביתית סבירה עם יכולות תוכנה שהן מקובלות היום. תג המחיר המקצועי הזה קצת גבוה על מה שתכננתי (עד 200$ ללא דיסקים).

Synology כבר מציעה מוצרים שהתחילו להתכנס לסכומים שאני הייתי מוכן להשקיע.

synology_ds213air_

המכשיר הראשון שתפס את עיני היה ה ds213air. לא רק שמדובר במכשיר גיבוי/ענן ביתי, אלא שהוא גם יכול להתחבר לרשת Wifi אלחוטית, או אפילו להיות הנתב של הרשת, ולספק גיבוי לשני דיסקים בשרידות, כולל ממשק משתמש ידוע ומוכר, ופיצ'ר נחמד שדיבר אלי מאד בכל המכשירים שלהם, אפליקציית התחברות למכשיר מרחוק באופן מאובטח להוריד קבצים גם כשלא נמצאים בבית (בהנתן שהמכשיר מחובר קבוע לאינטרנט בבית).

עכשיו, קחו בחשבון שמכשיר שמחובר לאינטרנט כל הזמן חשוף לפריצה. זה לא שקול מבחינתי להעלאת המידע לענן. בענן אני בוחר להעלות את המידע שלי למחשבים של מישהו אחר, והוא יכול לעשות שימוש במידע הזה. כאן, הוא צריך לבוא לחפש אותו במיוחד, וכדי להגיע אליו הוא צריך לפרוץ, לעבור על החוק וכדאי שתהיה לו סיבה טובה במיוחד לעשות זאת, אחרת למה להתאמץ בשביל כמה תמונות.

עכשיו, באביזרים מהסוג הזה, אמאזון הוא סוג של נייר הלקמוס שלי להערכת מחירים. ה 213air נע באיזור ה 290$.   קצת מעל התקציב.

שתי אפשרויות נוספות היו ה 213j וה 214se


synology-ds213j-nas

ה 213j הוא הגרסא החוטית (בניגוד לאלחוטית) של ה 213air. מכיוון שהוא כזה, ולמעשה זה מחייב אותו להיות מחובר לנתב הביתי שלכם בכבל, הוא יצטרך לעמוד ככל הנראה בקרבתו. למעט התכונות האלחוטיות, למעשה מדובר באותה קופסא. כאשר מוציאים ממנה את הרכיב האלחוטי המחיר מצטמק משמעותית ועומד על כ- 200$

Synology_214se

ה 214se, שאתם רואים בתמונה מעל, דומה דמיון מפתיע עד אח תאום של ה 213j. לא טעיתם, מדובר למעשה כמעט בדיוק באותו מפרט למעט שב 214se יש פחות זכרון ומעבד מעט יותר חלש כדי להשיג תג מחיר יותר ידידותי של 159$.

תוך כדי שיטוטי באמאזון, אחרי שכבר די התאפסתי על שלושת המוצרים הנ"ל של Synology, נתקלתי במוצר הנחמד הזה.

Shuttle_KD20

קוראים לו Shuttle KD20. החברה היא חברה מוכרת, המפרט נראה טוב, והמחיר מאד אטרקטיבי. ראיתי גם ב 85$, אבל באמאזון הוא עולה באיזור ה 100$.

כמובן שחפרתי בכל המוצרים האלה, קראתי את הביקורות של כולם באמאזון, הטובות והרעות (אתייחס לזה בהמשך), והפכתי והשוותי את המפרטים. סה"כ סולם המחירים בפתרון מהסוג הזה כבר היה ברור:

85$–>159$–>199$–>229$–> השמיים הם הגבול

ומה עם האפשרות השניה ?

אם תדפדפו אחורה תזכרו שכתבתי שעמדו לפני שתי אפשרויות . האפשרות השניה היא הדילמה של כל אדם שיש בו את הזיק הטכנולוגי:  To build it or To buy it.

מה זה נותן ? קניה של חלקים והרכבתם, לעיתים יוצאת יותר זולה מקניית מוצר מוגמר וארוז. יש מגוון אדיר של חומרות ותוכנות שבאמצעותן אפשר להרכיב ולהתקין פתרונות כאלה בעליות נמוכות יחסית ביחס למוצר המדף המהודק סטייל Qnap/Synology. יותר מזה, לטכנולוגיים גם יש את האתגר שבהתקנה כזו + היכולת להתאים את המכשיר לצרכים אישיים ביותר ללא פשרה.

לגיקים שבין הקוראים, אני בכלל לא צריך להסביר במה מדובר, הם כנראה ידענים גדולים ממני.

MINI-ITX

כיום יש אפשרות לקנות מחשבים קטנים, סוג של מארזים פשוטים ושקטים עם לוח אם ומעבד לא הכי חזק אבל מספיק סביר בשביל להיות תחנת מדיה ביתית ושרת גיבוי ביתי (ועוד שימושים רבים נוספים).

אפשר לקנות אותם מורכבים מראש עם כל החלקים, ואפשר ללקט את החלקים לחוד מעשרות אתרים שונים בארץ ובעולם. לרוב הם יהיו מבוססי לוח אם שנקרא Mini-ITX שהוא בעל המידות של מחשבים ביתיים מהסוג הזה.

HP_MicroServer

מי שממש ממש רוצה ללכת על שרת ביתי קטן, אז HP מציע שרת כזה מוכן קומפלט וחזק מאד, עם מקום להכניס 4 דיסקים.

אחרי שבחרתם לכם פלטפורמת חומרה, יש ים של אפשרויות חינמיות ולא חינמיות להתקנה ובניית NAS בייתי כמו FreeNAS או OpenFiler ועד בניית ענן בייתי, למשל OwnCloud, כדי להשיג משהו דומה ל DropBox בבית.

חובבי האתגרים הטכנולוגיים עשויים להמשך לאופציה הזאת כי יש בה תחושת חופש של שליטה מלאה בפרטים ובמה אפשר לעשות, כמו גם האתגר ותחושת הסיפוק של "בניתי את זה בעצמי", וכמובן שאחרי זה אם יש בעיות, יש לי יכולת לעשות מעט troubleshooting בעצמי.

private_cloud_1000

מה האסטרטגיה הביתית שאני החלטתי עליה ?

כמו שקורה לי לא מעט כשאני נכנס לחפירה של תחום חדש, אני נהיה מסוחרר בהתחלה מהאפשרויות. ההיצע, האפשרויות והעצות שאני מקבל יוצרים אצלי סלט מטורף בראש ותחושה של "איך לעזאזל אני בוחר משהו עם עודף המידע שיש לי".

מה שאני נוטה לעשות במקרה הזה הוא בדרך כלל לנסות לעשות Zoom out ולחזור לשאלה הפשוטה "מה אני רוצה להשיג / לעשות?", ולפרוט לפרטים באופן כללי (High Level) את "מה חשוב לי ומה לא".  יש המון פיתויים בתהליכים האלה להמשך לכל מיני כיוונים ולהוצאות גדולות שלא לצורך, פשוט כי נכנסו לסחרור בתהליך וכבר איבדנו את הידיים והרגליים.

אחרי שישבתי עם עצמי וחשבתי שוב, חזרתי לדברים האלה:

– אני רוצה להגן על המידע שיש לי במכשירים שונים בבית

– אני רוצה להגן עליו בבית כרגע, אבל להגן עליו מפני כשלון של דיסק בודד.

– אני רוצה להזיז את המידע, ולא להחזיק העתק מקומי תמיד (DropBox Style)

– אני רוצה להיות מסוגל לגשת למידע הזה (או לפחות לחלק ממנו), כשאני רוצה בזמני תגובה סבירים בבית ומחוצה לו.

– קצב הגיבוי הוא לא אישו מרכזי מבחינתי, אבל אני לא רוצה להתקע עם תעבורה איטית מדי.

– אני לא מעוניין להוציא על זה הרבה כסף

– אני רוצה מכשיר סולידי, קטן עם צריכת חשמל נמוכה.

– אין לי הרבה זמן להתעסק עם זה.

בהינתן האפשרויות הנ"ל אחת התובנות הראשונות שהיו לי שעל אף הפיתוי של לבנות ולהרכיב מערכת כזו לבד, אין לי זמן, אנרגיה ויכולת לעשות זאת כרגע, וכנראה שזה גם לא יחסוך לי יותר מדי כסף, ולכן זה לא מקדם שום דבר מהיעדים שהצבתי לעצמי בפתרון.

לכן, נשארה התלבטות בין כמה מוצרים שהוזכרו כאן למעלה של Synology, לבין ה KD20.

ירדתי מה 213air מהסיבה שכמו שציינתי מחיר הפרמיום שלו מגיע מהיותו מכשיר אלחוטי ובעל יכולות לשמש כנתב (Router) ביתי, שימוש שאין לי בו צורך, ולכן לא ראיתי סיבה להשקיע מחיר נוסף בתכונה הזאת. כמו כן, אין לי בעיה למקמם את המכשיר קרוב לנתב הביתי שלי בשביל חיבור חוטי אליו. עניין נוסף שחשבתי עליו הוא העובדה שרשתות אל-חוטיות והתקינה שלהן משתנה הרבה יותר מהר מחיבוריים חוטיים שהם יותר "יציבים" וכאן כדי להשאר לתקופה משמעותית.

ההתלבטות ירדה בין 213j ל 214se לבין ה KD-20.  ההבדל היה משחק של בערך 100$ הפרש בין ה 199$ של ה 213j לבין ה KD-20 ב 85$ + משלוח. ה 214se נופל בדיוק באמצע ב 159$.

בשלב הזה דווקא נתקעתי הכי הרבה זמן. מדוע ? בזמן שהיא נראה שה 213j הוא סוס עבודה מצוין ה KD-20 זול בסדרי גודל (חצי מחיר), ונראה מהאתר וגם מחלק מהביקורות שהוא עושה עבודה מצוינת. זה פיתוי אדיר. בחיפושי בגוגל נפלתי על הביקורת המאד מאד יסודית הזאת של ה KD-20, שם בעיקר היה הרבה מידע על הביצועים שלו. ייתכן שלרובכם זה לא יגיד דבר, ואמנם יש לי ידע מוקדם, אבל זה היה ניכר מהביקורת / בדיקה הזאת שהביצועים של המכשיר הזה נמוכים מכל מכשיר אחר שהם בדקו. אני חושב שזה היה מבחינתי הקש ששבר את גב הגמל, וחשבתי לעצמי שעל אף הפיתוי עדיף לי לא להמר. מאד קשה להסתמך על ביקורות באמאזון בלבד. הן אינדקציה טובה אבל הדירוגים שאנשים נותנים למוצרים יכולים להיות מאד אמוציונלים ועל בעיות שירות ותמיכה למשל, ולא על המוצר עצמו. זה מאד מתסכל להסתכל על מוצר שיש לו +1000 ביקורות חיוביות של 5 כוכבים ובאותו זמן 100 ביקורות של כוכב אחד שאומרות לא לגעת בו, ואתה מנסה להבין, כדאי או לא ?

ה 214se, כמו שציינתי, הוא גרסא עם מעט פחות כוח עיבוד ומעט פחות זיכרון מה 213j. יש עליו עדיין פחות ביקורות אבל בגדול הוא אותו מוצר, ולכן נשארתי עם ההתלבטות בין השניים.

בסוף החלטתי על ה 214se. למה ? אם עקבתם עד עכשיו, אז סביר שכבר הבנתם את התהליך הלוגי שהתנקז להחלטה הזאת. התלבטתי האם 40$ הבדל הם סיבה ללכת על הזול מבין השניים, והמסקנה שלי הייתה שאני לא רואה צורך אישי במה שמציע המכשיר היותר יקר במקרה הזה, ולכן אין שום סיבה שאני לא אלך על המכשיר המעט יותר זול, כי הוא עונה על כל הצרכים הנראים לעין שלי, ולא נראה שהולך להשתנות משהו משמעותי, וההבדל בין המכשירים הוא לא כזה שיעשה הבדל מהותי בעוד 3-4 שנים כשיהיו לי צרכים שונים (אם יהיו).

איפה קניתי ?

קניתי בארה"ב והבאתי לארץ. למה ? דבר ראשון כי הייתה לי את האפשרות. כמובן כי המחירים בארץ למוצרים האלה הם שערורייתיים בכל קנה מידה והם כפולים בסדרי גודל ביחס למחיר בארה"ב. בכלל, כמעט בכל עניין טכנולוגי שכזה מגלים מהר מאד שבארץ לא רק שהמחיר כפול או משלוש מהמחיר של אותו פריט בעולם, אלא שגם מוכרים לכם שני דורות אחורה. זה נכון במכונות כביסה, מכונות גילוח, שרתי NAS  כאלה ועוד.. זה מאד מתסכל להכנס ל ZAP ודומיהם ולראות את המחירים ושמדובר במכשירים שכבר לא מופיעים בקטלוגים והאתרים של החברות שמוכרות אותן.

לדעתי, גם אם תשלחו דרך שילוח ימי למשל של Buy2usa ותשלמו מע"מ, לדעתי, יצא לכם יותר זול מאשר בארץ. שימו לב שעשוי להיות עניין של תקינה עם מכשירים מהסוג הזה, על אף שאני לא מאמין שמוצר בודד (כמו טלפונים סלולאריים או טאבלטים) לשימוש בייתי ייעצר לאישור מכון תקנים, אבל אם מישהו נתקל בתופעה כזו, אשמח לשמוע.

זהו. זה הסיפור שלי. כמובן שה"שורה התחתונה" שלי  לא תהיה השורה התחתונה של מישהו אחר, אבל ניסיתי לאפשר לכם הצצה לתהליך קבלת ההחלטות שלי במשהו שהוא לא ציוד ריצה ולא קשור רק לספורט, אבל כן מתחבר לנושא הצרכנות הנבונה, הגדרת צרכים, סקר שוק וקניה חכמה.

מקווה שהפוסט הזה היה לכם מועיל, אשמח לענות על שאלות ולקבל הערות והארות, אם יש, בתגובות כדי שכולנו נוכל להחקים.

רק בשורות טובות 🙂

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה כללי, עם התגים , , , , , , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

15 תגובות על גיבוי והגנה על מידע – המקרה שלי

  1. יעקב הגיב:

    לחומר בסיסי מה רע ב HD חיצוני ולמה צריך תוכנות לזה זה USB

    • ranpergamin הגיב:

      כל אחד והדרישות שלו.

      והיה והדיסק הזה מת ?

      • יעקב הגיב:

        אני מסכים שרצוי 2 דיסקים ניידים כמו WD ולעדכן אותם מדי פעם
        עשית עבודה מאוד יפה לכל הרמות ותודה.
        אני מתכוון לצרכן הכי פשוט עם תמונות קצת ספרים בערך 300G עד 1T מקסימום
        לאורך שנים רק לגיבוי סטטי.
        גם DVD נראה לי מסורבל ולא נוח ומעט זכרון
        DISK ON KEY נראה לי יקר בנפחים אילה
        יתכן ש סוג הענן זה הפתרון עם תשלום קבוע ובלי כאבי ראש לגיבוי שוטף
        בכל מקרה תודה

      • ranpergamin הגיב:

        כנראה ש glacier הוא הכי זול ויעיל אבל אני חושב שהרבה אנשים לא יעשו את זה, כי זה נראה ״מפחיד״ מדי ומורכב מדי למשתמש הממוצע .

  2. מני הגיב:

    פוסט יפה. רק אם תסתכל, אתה משקיע שעות על שעות על שעות בהחלטה האם להוסיף כמה דולרים בודדים ולקחת מוצר יותר מתקדם. אני בטוח שגם אם היית מוציא את האקטרא 40$ או ווטאבר.. היום בהסתכלות של כמה חודשים אחרי.. ה 40$ היו חסרים לך ?

    • ranpergamin הגיב:

      לא השקעתי הרבה שעות על ההתלבטות האם להוסיף דולרים, כמו שהשיתוף במחשבות שלי יוצר תחושה כזאת 🙂
      יחד עם זאת, לא הייתי צריך את המכשיר ה Wifi, ובדיעבד אני שמח שלא בחרתי בו, ולא בגלל שיקול כלכלי, אלא דווקא טכני (תקינת חיבורי רשת ביחס לתקינת חיבורי Wifi).

      אני מסכים עם הגישה שיש הפרשים שבדיעבד כבר לא חושבים עליהם אחרי הרבה זמן שנהנים מהקניה. אם מישהו על פיתחה של קניה, וזה מה שעוצר אותו, אני אצדד בגישה הזאת.

  3. Boaz הגיב:

    1. בוודאי שאמזון מתחייבים לשרידות ב Glacier.
    2. יש תוכנות גיבוי שמאפשרות להצפין את המידע לפני שהוא עוזב את המחשב שלך. חשוב רק לא לאבד את סיסמה ההצפנה מאחר ולאף אחד פרט למצפים אין אותה.

    מאתר אמזון

    Durable
    Amazon Glacier is designed to provide average annual durability of 99.999999999% for an archive. The service redundantly stores data in multiple facilities and on multiple devices within each facility. To increase durability, Amazon Glacier synchronously stores your data across multiple facilities before returning SUCCESS on uploading archives. Unlike traditional systems that can require laborious data verification and manual repair, Glacier performs regular, systematic data integrity checks and is built to be automatically self-healing.

  4. יצחק הגיב:

    הפתרון שלי לעניין:
    קודם כל, אני מגבה לענן – מסמכים ותמונות חשובות בלבד.
    דבר שני, אני מגבה מקומית. אבל:
    1. אני לא רוצה שכונן הגיבוי יהיה מחובר תמיד למחשב או לחשמל כי אני פוחד מנחשולי מתח שעלולים לשרוף הכל ואני פוחד מוירוסים שימחקו את כל המידע שמחובר למחשב
    2. אני לא רוצה להשקיע סכומים גדולים כמוך…
    לכן מה שעשיתי הוא כדלקמן:
    1. קניתי דיסק קשיח נייד שמתחבר באמצעות USB. כמה עשרות דולרים.
    2. הורדתי תוכנה חינמית קטנה בשם synctoy והגדרתי את התיקיות שאני רוצה שיסתנכרנו לכונן הגיבוי
    3. בניתי קובץ batch קטן שמעלה לי prompt שמבקש לחבר את הכונן הנייד. לאחר שאני מחבר אותו אני לוחץ אנטר והגיבוי מתבצע
    4. הכנסתי את קובץ הbatch למשימות המתוזמנות של windows שיפעל פעם בחודש
    ככה, פעם בחודש קופצת לי התראה, אני מחבר את הדיסק, לוחץ אנטר והגיבוי קורה.

    החסרונות היחידים:
    הפתרון הזה לא בטוח בפני אש. בשביל זה, ניתן לקנות כספת חסינת אש או לאחסן את הדיסק אצל שכנים או משהו.
    הפתרון הזה לא בטוח בפני גנבים – כנ"ל, לאחסן אצל שכנים. אני מחביא את הכונן מאחורי כמה ספרים, בתקווה שזה יעזור.

    מקווה שעזרתי במשהו….

  5. afishler הגיב:

    כל פעם מחדש המום מהרהיטות והדיוק של התיאור והתהליך הרציונלי. מדהים אותי גם כל פעם מחדש לראות שהשיקולים שלך מאד דומים לשלי. סקירה פנטסטית. מודה ומתוודה שזו נקודה בעייתית. אני משתמש בדיסק חיצוני נתיק אבל זה לא תהליך אוטומטי ואני תמיד בפיגור בגיבויים. ת'כלס מגבה רק תמונות וסרטונית. המורשת המשפחתית.
    חושב שמסמכים וכד' אין שום בעייה להחזיק אותם בענן. זה קטן ופשוט מה שאי אפשר לומר על התמונות.

  6. נפרטיטי הגיב:

    מה שעניין אותי במיוחד בפוסט הוא רשימת השיקולים שלך. הבעיה עם הפתרון שלך הוא שבמקרה של נזק למכשיר, הגיבוי הלך. למשל עקב שריפה בבית או פריצה לבית (חלילה). לכן אני תמיד בוחרת לבזר את הנתונים, ולכן כן בוחרת לעלות אותם לענן, גם במחיר שמישהו עלול לגשת עליהם, וגם במחיר שגם להם עלולות להיות תקלות
    תודה על השיתוף

  7. trilliane הגיב:

    לא פשוט יותר לקנות כמה החסנים ניידים בנפחים גדולים (כרטיסי זיכרון / דיסק און קי / כוננים קשיחים ניידים) בטכנלוגיית פלאש (ואז הבעיות המכניות לא קיימות מלכתחילה) ולגבות עליהם? אני מודה שלא ממש ברור לי למה צריך ציוד מיוחד…

    תמונות וסרטונים אני לא מצלמת בכמויות כ"כ גדולות, וכשאני כן, זה לרוב כדי לברור את הטובים ולשתף באלבום או ביוטיוב (פתוח או חסוי, תלוי). השאר (כלומר, כל מה שחשבתי שאינו טוב דיו) לא נורא קריטי לי אם יאבדו. כמו כן אפשר לצרוב DVD דאטה לגיבוי ולזרוק אותו באיזו תיקיית דיסקים, שישב שם, ליתר ביטחון. יש לי הרבה תיקיות כאלה (בעיקר עם CD למעשה) וכמות הפעמים שנזקקתי למידע מתוכן הייתה אפסית… יש כ"כ הרבה מידע, שכל מה שאני לא משתמשת בו באופן שוטף לרוב לא באמת עד כדי כך חשוב; וכמובן, כשלא מדובר במידע אישי שלי (שאני יצרתי) תמיד אפשר לשחזר ממקור אחר.

    כיום המידע הקריטי לי ביותר הוא קובצי עבודה, וכמעט כולם טקסטואליים, אז דיסק און קי מספק אותי לחלוטין.

    • ranpergamin הגיב:

      הי,

      כמו שכתבתי גיבוי לדיסק חיצוני גם אם זה דיסק און קי הוא גיבוי סביר למדי. דיסק און קי הם מוצרים סופר עמידים.
      אני רציתי משהו שיספק גם הרבה נפח, גם תהליכים אוטומטיים, גם חיבור מרחוק וגם הגנה על כשלון של דיסק בודד (דיסקים בנפח גדול סובלים מבעיות אמינות ככל שהנפח גדל).

      בנוסף דיסק קטן אפשר לאבד, דיסקים מכניים קטנים, לא מבוססי פלאש, נוטים להתקלקל סד"ג של שלוש-ארבע שנים מהשימוש בהם. אבדן מידע קורה תמיד ברגע שאתה לא מצפה לו.. זה הבעיה איתו.. ולכן צריך להיות מוכן להגנה מפני הנזקים שאתה חושב שיכולים לקרות לך או שחווית. כמובן שאפשר ללכת רחוק עם ההגנה והפרנויה (אפשר לפרוץ לי הביתה ולגנוב את המכשיר, לא אפשרות בלי סבירה), אבל כל אחד בוחר על הרצף של ההגנה איפה הוא נמצא.

  8. זהר הגיב:

    אחי מדהים כמה מחשבה ולמידה עברת כאן. כנראה סוג של אולטרא מרתון טכנולוגי.
    מכוון אחר, ברור שאתה עובד חלונות כי אחרת הכל היה נגמר בשורה אחת. time-machine.
    נשמע מוכר?
    במערכת אפל ישנה אפליקציה מדהימה שכל מה שצריך לחבר דיבק חיצוני והכל, שוב אני אומר הכל נשמר לך כולל גרסאות של תמונות, מסמכים וכו'. מלי ידע, בלי להיות pre-sales כמו כל מוצר אפל מחברים וזה עובד.
    עכשיו לדוגמא: לא מזמן הבחנתי שמחקתי בטעות ספריית תמונות שלמה עם תמונות מזה חשובות, השטות לא חשובה אבל התוצאה היתה על הפנים. על גבי time-machine הלכתי אחורה שנה בזמן ליום בו סכרנתי את התמונות מהמצלמה וישר שחזרתי הכל למחשב. בלי קרחונים, בלי קרמבו ובלי תוכנות צד'ג.
    תמונות מלפני שנה בקלות. כמות המידע שאתה שומר היא פטנקציה של גודל הדיסק, אצלי טרה.
    אגב, לפני חודשים החלפתי למחשב חדש. חברתי את החדש לדיסק החיצוני ואחרי איתחול כל המידע עבר לחדש, כולל אפליקציות, ססמאות, מסך רקע…הכל כפי שהיה רק חדש.
    ביי

    • ranpergamin הגיב:

      אתה מתפרץ לדלת פתוחה. אני משתמש אפל כבד כבר כמה שנים טובות, וכמובן משתמש ב Time Machine. בעבר, אפילו היה לי Time Capsule.
      אבל כמו שהבנת אני צריך לתת מענה לצרכים שונים שהוא לא עונה עליהם (Windows).

      החסרון של Time Capsule, אם חפרת בצרכים שלי הוא ש:
      – דיסק חיצוני הוא עדיין נקודת כשל בודדת (single point of failure)
      – Time Machine מחזיק העתקים אחורה. הוא אפליקציית גיבוי מדהימה, אבל הוא לא מספק תיקיית ענן שאני יכול להעביר אליה את התמונות ואז למחוק אותן מהמחשב
      – בנוסף Time Machine, נפטר מ Images ישנים, וככה אני יכול למצוא את עצמי מוחק קבצים מהלפטופ שאני רוצה שיהיה לי זמינים ובגיבוי של Time machine הם כבר מזמן הושמדו.

      Time Machine הוא אפליקציית גיבוי פנטסטית למחשבי מק, היא לא מספקת את מגוון הצרכים שאני רציתי. לצערי, אני לא יכול להעביר את אשתי למחשב של אפל בגלל שהיא עובדת עם אתרי אינטרנט שמצריכים שימוש ב Windows ובכל מקרה קנייה של מחשבי אפל בארץ היא קנס ועל השירות בכלל לא נדבר 🙂

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s